אנשים בגילנו מאת יאיר לפיד

נכנסתי לגוגל סתם כך בבוקר...ותחת חיפוש בגילנו שכידוע שמו של האתר גיליתי שיר ישן שכתב יאיר לפיד בשנת 2006
עם כל בית שקראתי הרגשתי כמה נכון... ובעצם גם לשיר ישן מגיע להתחדש ...ומה גם שיש בו נצחיות רלוונטית מהסוג של עגלת תינוק...
העגלה נשארת ורק התינוק מתחלף...אז תהנו לכם, אלה שהרגע הגיעו לגיל, ולאלה שנמצאים בו כבר שנה שנתיים, עשור או שניים..

אנשים בגילנו / מאת יאיר לפיד
אנשים בגילנו
כבר לא נוסעים לוונצואלה,
הכי הרבה להודו,
וגם זה עם משלחת הצלה,
לחפש את הילד.

אנשים בגילנו
לא מפריעים למנוחת השכנים.
הם השכנים.

אנשים בגילנו
עברו כבר מ"נראה מצוין" ל"שמור היטב",
מ"בחור מבטיח" ל"איש מקצוע מעולה",
מאחד שיש לו שיגעונות לאחד שיש לו תחביבים,
מאחד שמספר
שהוא עושה את זה שלוש פעמים בלילה,
לאחד שמספר
שהוא עושה את זה שלוש פעמים בלילה
אבל אף אחד לא מאמין לו.

אנשים בגילנו
עמדו לפחות פעם אחת
בחנות למוצרי חשמל
ושקלו לקנות את המכשיר הזה,
שמוציא שערות מהאף.
חלק גדול גם קנו אותו.
אלה שלא קנו, יקנו.
אלה שלא קנו ולא יקנו,
יהיו להם שערות באף.

אנשים בגילנו
התחילו לעשות ספורט,
כדי להיראות כמו שהם נראו
כשהיו בני עשרים.
כשהם היו בני עשרים,
הם לא סבלו איך שהם נראו.

אנשים בגילנו
מופתעים לגלות כל פעם מחדש
שהמפכ"ל, אלוף הפיקוד והמנכ"ל...
הם אנשים בגילנו.

אנשים בגילנו
כבר שיכתבו מחדש
את כל זיכרונות הילדות שלהם.
אתה מקשיב לסיפורים שלהם
ושואל את עצמך:
אם כולם היו מקובלים כל כך,
מי הילדים האלה
שכל הזמן חטפו מכות?

לאנשים בגילנו
יש לפחות בדיקה רפואית אחת
שהם צריכים לעשות,
ומשום מה לא מגיעים אליה.
בחלק גדול מהמקרים
זה קשור לתחת.

אנשים בגילנו
לא מפחדים ממחשבים,
אבל הם לא יודעים מה זה בדיוק
"משחקי רשת".

אנשים בגילנו
אומרים שיום אחד הם יעשו שנה בברצלונה,
או בפריז,
או ליד הבת דודה בלוס אנג'לס.
ייסעו עם המשפחה,
יגורו בארץ שבה הם לא מכירים אף אחד,
לילדים שלהם לא יהיו חברים,
הם ישלמו על הכל ביוקר ויחיו כמו פליטים
בדירה שכורה עם טפטים מכוערים.
אבל בברצלונה.
אנשים בגילנו
כבר לא עושים סקס באור מלא.
בגילנו... האישונים מאוד רגישים.

אנשים בגילנו
מרוויחים יותר ממה שהם מוציאים
ועדיין נשארים במינוס.
פעם בשלושה חודשים הם אומרים
"בואו ניקח דף
ונכתוב את כל ההוצאות שלנו".

אנשים בגילנו
מסתכלים על המגפיים החדשים
של בת זוגם
ואומרים לעצמם,
"מעניין שהמגפיים האלו
לא נמצאים בדף
שבו אנחנו כותבים
את כל ההוצאות שלנו".

אנשים בגילנו
נמצאים בקריירה שנייה
ובאהבה שנייה,
אבל אין להם שנייה.

אנשים בגילנו
לא אוהבים את המשקל שלהם,
למרות שהם לא יכולים לזכור
מתי נשקלו בפעם האחרונה.

אנשים בגילנו
בסך הכול מרוצים.
הם יודעים שהאושר זמני, אבל זמן יש להם.
הם כבר לא יהיו אסטרונאוטים,
לא דוגמניות ולא נהגי מרוצים.
הם יודעים שתמיד יהיה מישהו עשיר יותר,
יפה יותר, צעיר יותר ומבטיח יותר,
והם חיים עם זה בשלום.
שונאים אותו, אבל חיים עם זה בשלום.
כי בגילנו אנחנו כבר יודעים לזהות שטוב לנו.
לעצור, להסתכל מסביב ולהגיד
"עכשיו טוב לי.
כרגע טוב לי.
למה שלא איהנה מזה".