נולדתי בפעם השלישית
אברהם רוזנק יליד העיירה דזיאלושיץ Dzialozyce במערב פולין במחוז קלץ, מספר: נולדתי שלוש פעמים – בפעם הראשונה כאשר יצאתי לאוויר העולם, בפעם השנייה כאשר שרדתי את השואה (במאי 1945) ובפעם השלישית כאשר הגעתי לארץ. היה זה ב- 12 במרץ שנת 1947, כאשר דרכו רגלי על אדמת ארץ ישראל והתחלתי חיים חדשים.
באיטליה ראיתי לראשונה ים. אחרי חמישה ימי הפלגה, פרצה סערה עזה שרישומה נשאר חקוק בזיכרוני עד היום. כשהחלה הסערה ניתנה ההוראה לרדת לעומק האוניה. מהטלטולים אנשים התחילו להקיא וחלו במחלת ים. לשמחתי הרגשתי טוב אך הריח שהיה בתחתית האוניה הכביד עלי והחלטתי לעלות לסיפון. בהיותי למעלה נפעמתי מעצמת הגלים, שהגיעו לגובה של 5-10 מ', לולא החזקתי בעמוד הייתי נשטף עם הגלים. ערב קודם הים היה שקט ורגוע, חבריי ואני שכבנו על הסיפון ושוחחנו. היה זה השקט שלפני הסערה. מהחשש להתהפכות, הספינות עגנו באחד המפרצים ליד יוון. כשהאיר היום והסערה שככה, יצאנו שוב לים הפתוח והמשכנו בדרכנו.
אחרי יומיים נוספים של הפלגה, כשהים היה שלו ורגוע, נקשרו שתי הספינות זו לזו, ואנחנו, האנשים מהספינה "אלברטינה", עברנו ל"שבתאי לוז'ינסקי" והצוות של "שבתאי לוז'ינסקי", פרט לקפטן ולצ'יפ אינג'ינר, עבר ל"אלברטינה" ועשה דרכו חזרה לאיטליה. לפני הכניסה למים הטריטוריאליים של פלסטינה –א"י, סילקנו מהסיפון את כל המתקנים הסניטריים, האנשים ירדו לתחתית האונייה ולא הורשו לעלות לסיפון על מנת ליצור רושם שזו ספינת משא. אנחנו, אנשי פלוגת הפלמ"ח הסתתרנו על הסיפון ובתורנות, בעזרת משקפות, צפינו למרחב לשם גילוי מטוסי סיור בריטיים, שחיפשו אחר אוניות מעפילים שהתקרבו לחופי הארץ.
מקום הורדת המעפילים נקבע מול חוף ניצנים שם, כנראה, השמירה הבריטית הייתה דלילה עקב מיעוט היישובים היהודיים. לפניי עלות השחר, האוניה עגנה מול אשדוד שהיתה אז כפר ערבי. אנשי ה"הגנה" הבחינו בטעות ואותתו במורס הודעה לעזוב את המקום. כ-3 שעות ארכו המאמצים לשחרר את העוגן, בזמן הזה אנחנו אנשי פלוגת הפלמ"ח, ניפחנו את הסירות-גומי, בהן יצאנו מהחוף באיטליה לעבר הספינות שעגנו בלב ים ובהן היינו אמורים לרדת בלב הים מול חוף ניצנים. בלית ברירה אנשי צוות הספינה ניסרו את העוגן. לאחר שחרורו המשכנו בהפלגה עוד כשעתיים אולם, מול חוף ניצנים עקב סערת חופים עזה, לא ניתן היה להוריד את המעפילים לסירות הגומי, מחשש שהן יתהפכו. הספינה שניסתה להתקרב אל החוף עלתה על שרטון במרחק 120 מטר ממנו. איש פל-ים שעלה לאוניה פנה אלינו ואמר: "הצילו את עצמכם משנת מעצר בקפריסין, קפצו למים ושחו לחוף!"
באיטליה למדתי לשחות בים, קשה להגיד שידעתי לשחות היטב, וכשהגיע רגע האמת פחדתי מאוד לקפוץ למים. רק כשראיתי את חבריי קופצים למים, חלקם קפיצת ראש, ושוחים במהירות לעבר החוף, אזרתי אומץ. לעצמי אמרתי: "באוניה איני נשאר". לצד הספינה השתלשל חבל עבה, נאחזתי בו ובעזרתו החלטתי לרדת למים. איש הפל-ים שעמד לידי אמר: "תוציא את החולצה מהמכנסיים, ותוריד נעלים שלא יכבידו עליך". כשהמים הגיעו למותני, עצרתי, הפחד חזר אלי. עוד אני מהרהר ביני לבין עצמי אם אהיה מסוגל לשחות את המרחק מהאוניה עד החוף, שטף אותי גל גדול וחשבתי בלבי: "תמות נפשי עם פלשתים! מה שיקרה יקרה, אני לא חוזר שנית אל מאחורי גדרות התיל" והתחלתי לשחות.
על החוף עמדו אנשי "ההגנה" שחיכו לנו וכיוונו אותנו בתוך המים. כשהתקרבתי למים הרדודים התקדם לעברי אחד האנשים תפס בזרועותיי, עזר לי להתרומם וכשעמדתי על רגליי טפח על כתפי. זו היתה פעם ראשונה ששמעתי את הביטוי "חברמן".
בשחייה איבדתי את נעליי, המכנסיים הרטובים התמלאו חול והתקשיתי בהליכה אך ידעתי שהגעתי לחוף מבטחים. בקיבוץ ניצנים קיבלו אותנו עם תה חם, לחם וריבה. תוך זמן קצר הגיעו משאיות שפיזרו אותנו ביישובי הסביבה. רק 4 משאיות ועליהן כ- 160 מעפילים הצליחו לחמוק מידי הבריטים, יתר המעפילים הועברו לקפריסין.
המשאית, עליה עליתי, הביאה אותנו לקיבוץ נגבה ומיד התפזרנו בבתי החברים, נתנו לנו בגדי עבודה של חברי קיבוץ ונראינו כמו הקיבוצניקים. בכולנו עדין קינן החשש שמא יערכו חיפוש בקיבוצים. במהלך ימי שהותנו בנגבה הגיעו אנשי הסוכנות לקחו מאיתנו פרטים וצילמו אותנו. אחרי כמה ימים מסרו לנו תעודת זהות. כל הפרטים בתעודה היו נכונים, פרט לשנת העלייה. בתעודת הזהות נכתב שעליתי לארץ בשנת 1944.
אחרי חמישה ימים של חוסר מעש בנגבה, ביקשנו להתפזר. לקחו אותנו במוניות למחלקת העלייה של הסוכנות בתל-אביב.
בדרך עצרו אותנו "הכלניות" (הצנחנים הבריטים), בדקו את תעודות הזהות ונתנו לנו להמשיך. בתל אביב פנינו כל אחד לדרכו. נסעתי לאחי שהיה בקיבוץ הכשרה "במאבק" ליד הרצליה. התקבלתי לקיבוץ והמשכתי שם באימונים של ההגנה.
ביולי 1947 יצאנו השכם בבוקר למטווח עם תחמושת חיה, בחולות קיבוץ שפיים. בתום המטווח החזרנו את הנשק, הוא הוכנס לסליק, ואנו המשכנו באימוני שדה, למזלנו ללא נשק. לפתע הרגשנו ששלושה ג'יפים עם חיילים בריטים עוקבים אחרינו. כשחשו שאנו יודעים על צפייתם בנו, התקרבו ועצרו אותנו. נלקחנו לתחנת משטרת החופים הבריטית סידנא-עלי, משם הועברנו לבית המעצר בטול כרם למשך שבועיים עד שההגנה שיחררה אותנו.
ב- 22 לאפריל 1948 , יום שחרור חיפה, הקיבוץ עלה להתיישבות בנקודה ששם ישבה המושבה החקלאית – "וולדהיים" (היום אלוני אבא). שנעזבה עם גירושם של הטמפלרים מן הארץ.
עם קום המדינה וצה"ל, גויסתי לחיל רגלים. שנתיים בשרות סדיר ושנתיים בקבע. בשנת 1952 השתחררתי מצה"ל והתקבלתי לעבודה בנמל חיפה, בהנהלת חשבונות, ונשארתי שם עד פרישתי לפנסיה. אני נשוי לחיה (לבית פורמן) ולנו בת אחת – ציפי. לציפי ולבעלה דר' מיכה שמיר שלושה ילדים – נכדנו.
במאי 2008, ערב יום העצמאות, הצטרפנו למשפחת מגדלי אלישע. התקבלנו בחום ואהבה, ההנהלה -ישראל נחנמזון, אלי בלישה והצוות עמדו לרשותנו וענו לכל שאלה ובקשה. ניצה מורגשת בכל מקום היא דואגת לדיירים אכפתית ורגישה. אנחנו מרוצים מהמעבר, ורכשנו חברים חדשים ואנו נהנים מהחוגים.
כותרת:
שם:
תוכן התגובה:
1. שבתאי לוזינסקי
הייתי ילדה בת 8 על ה"אלברטינה" ואח"כ בלב ים עברתי עם הורי ושני אחי לשבתאי לוזינסקי.אני חיפאית אשמח לפגוש משהו מהאניה
ציפי טוהר (24.4.10)
2. סיפור לידתו השלישית של אברהם
אברהם מספר את סיפור יציאתו השלישית לאוויר העולם - סיפור הגעתו לארץ ישראל.
סיפור הגעתו לארץ מלווה בתחושה כי אברהם לקח אחריות על חייו והוא זה שהוביל אותם לחוף מבטחים. לעיתים אנו קוראים סיפורים על אנשים המתארים חוויות של "זה קרה לי..." ואברהם, לעומת זאת, מתאר חוויה של "אני עשיתי ..." חוויה של לקיחת אחריות לחייך היא משמעותית ביותר בתחושת הכוח שאתה חי איתה.
כה לחי אברהם. הרבה בריאות והנאה.
אלון שדה
כותב סיפורי חיים
נייד: 052-6124563
אלון שדה (16.6.10)
3. גם אני הייתי בשבתאי לוזינסקי
שנים אני מחפשת משהו שהיה על האניה,
הייתי בת 8 עם הורי ושני אחי הבוגרים. הם קפצו כמוך ושנארו בארץ, אני והורי ונלקחנו לקפריסין. אני גרה עם בעלי בחיפה בדרך הים, אשמח לפגוש אותך
ציפי
ציפי טוהר (25.1.12)
4. גם אני הייתי בשבתאי לוזינסקי
שנים אני מחפשת משהו שהיה על האניה,
הייתי בת 8 עם הורי ושני אחי הבוגרים. הם קפצו כמוך ושנארו בארץ, אני והורי ונלקחנו לקפריסין. אני גרה עם בעלי בחיפה בדרך הים, אשמח לפגוש אותך
ציפי
ציפי טוהר (25.1.12)
5. מרגש
שגיב (14.8.13)
אולי יעניין אתכם גם :
התעללות בקשישים
במאמר זה, נדבר על אחת התופעות הקשות והמטרידות ביותר אליהן אנחנו עדים בחברה הישראלית בשנים האחרונות – תופעת ההתעללות בקשישים. נסקור מקרים בולטים ונבין כיצד נתגונן מפני המצב הזה בצורה היעילה ביותר – בפני עצמנו או עבור הקרובים שלנו.
לקריאה
כך נהייתי עורך דין תעבורה מצליח
לאור המצב בכבישים בשנים האחרונות בישראל ועלייה ניכרת בתאונות דרכים, הדרישה לעורכי דין המתמחים בדיני תעבורה הולך וגובר. המסלול במסגרתו מוכשרים להיות עורך דין תעבורה הינו קשה וסיזיפי, אך בסופו מובטח מקצוע מספק, ערכי בעל חשיבות חברתית וכמובן, שכר הולם.
לקריאה
כך התמכרתי לאלכוהול ונגמלתי בגיל 70
התמכרות לאלכוהול אף פעם לא הייתה נושא שהטריד אותי. רק כאשר הגעתי לגיל הזהב הבנתי שמדובר על בעיה רצינית, שפוגעת לא רק בבריאותי אלא גם בסביבה הקרובה ובאנשים החשובים לי ביותר.
לקריאה
יש לכם סיפור חיים בקלטת וידאו אבל המכשיר כבר נהרס? המרת קלטות וידיאו זה הפתרון
קלטות הוידאו הישנות מכילות את הזיכרונות היפים ביותר שלכם
לקריאה
תהליך כתיבת אוטוביוגרפיה בגיל השלישי
רבים מאתנו מרגישים, בצדק, שסיפור החיים שלנו הוא סיפור אותו ראוי לספר – וראוי להעלות על הכתב. אנחנו מדברים על כתיבה של אוטוביוגרפיה, וחשוב לדעת איך להתחיל ואיך לבצע תהליך ארוך ומקיף שכזה – כבני ובנות הגיל השלישי, עם חיים ארוכים ומעניינים.
לקריאה
גירושין בגיל השלישי
תהליך גירושין הינו תהליך ארוך וקשה מאוד עבור בני הזוג, במיוחד כאשר מדובר בגירושין בגיל השלישי לאחר שנים רבות וארוכות של זוגיות. תהליך הגירושין מצריך עזרה מאנשי מקצוע רבים כגון: עורכי דין, חוקרים פרטיים, פסיכולוגים, מגשרים, ועוד.
לקריאה
סיבות לבגידה בגיל השלישי
בגידה במסגרת הנישואין היא לצערנו תופעה נפוצה, חוצת גילאים ומגזרים. במאמר הבא נסקור את הסיבות הנפוצות לבגידות בגיל השלישי.
לקריאה
"חייתי שתי מלחמות עולם"
סיפורה של צילה קוריס שנולדה במלחה"ע ה-1, ובשנייה שירתה בחיל הרפואה הבריטי
לקריאה
בני מאה בבית אבות בגבעת המורה
אצלנו בחצר, בצל ענפי הזית מגיעים לגיל המופלג מאה, עם טיפול מסור ומקצועי. שפרה דיירת בת 101 אמרה שכל כך נקי כאן, והיא חיה בגן עדן, וכשנקי בעין נקי גם בפנים.
לקריאה
תמונה משפחתית
תחרות "תמונה משפחתית" כחלק מאירועי חודש הקשיש. עמותת מטב בשיתוף עם אתר walla.
לקריאה
עמוד קודם
לינקים שימושיים
