ראייה ירודה

התפתחות מדע האופטיקה והתקדמות הטכנולוגיה הממוחשבת, מסוגלות להציע לסובלים מראיה ירודה מחמת גילם, או מחמת מחלות מולדות, בעיות תורשה או מחלות כגון גלאוקומה, סכרת, ניוון הרשתית, קטרקט ועוד מגוון עשיר של פתרונות, החל ממגדלות פשוטות ועד לציוד משוכלל ומתוחכם המאפשרים קריאה וכתיבה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי בני אדם ועוד.

בפני אדם הסובל מליקוי ראיה חמור, עומדות אפשרויות טיפול רפואי שונות, ביניהן טיפול כירורגי, טיפולי לייזר שונים וכו'. לאחר תום הטיפול הרפואי במחלה הגורמת לפגיעה בכושר הראיה ולאחר שהמטופל הפנים והשלים עם מצבו החדש הוא מגיע לבדיקה אצל אופטומטריסט מומחה בשיקום
ראיה ירודה.

עדי קרמר מומחה בשיקום ראיה ירודה, מפרט את מהות בדיקת הראיה הירודה:
1. משך זמן הבדיקה — בדיקת ראיה ירודה ראשונית נמשכת כשעה ודורשת במרבית המקרים בדיקת המשך.
2. מרחק הבדיקה — מרחק הבדיקה הראשונית לאיכות הראיה הוא בין מטר לשלושה מטרים, בשונה מבדיקה סטנדרטית שנערכת ממרחק של שישה מטרים.
3. לוח הבדיקה — משתמשים בלוחות בדיקה שתוכננו במיוחד לכבדי ראיה.
4. ציוד אופטי — משתמשים במערכות אופטיות מיוחדות כגון טלסקופים, מיקרוסקופים,
טלמיקרוסקופים, זכוכיות מגדלת ועוד.
5. ציוד אלקטרוני — מציגים בפני המטופל מערכות הגדלה אלקטרוניות שונות שמאפשרות קריאה, כתיבה, עבודה במחשב ועוד.
6. ציוד עזר — מדגימים בפני המטופל מסך טלוויזיה, מחשב, כתבי דפוס בגדלים שונים, קלפי משחק, תווים וחומרי עזר שונים שמאפשרים בדיקה מעשית באביזרים האופטיים והאלקטרוניים.

הבדיקה עצמה מתחילה בשיחת הכרות עם המטופל, ברור הסיבה שגרמה לפגיעה בכושר הראיה וברור המגבלות התפקודיות הנובעות מכך. לרוב יש למטופל מספר בעיות עיקריות, שפתרונן עשוי לשפר באופן ניכר את איכות חייו ולעודד אותו בהמשך התהליך השיקומי. לאחר השיחה מודדים את חדות הראיה ממרחקים שונים ומנסים להגיע לחדות

מדע האופטיקה מסוגל כיום להציע לסובלים מראיה ירודה מגוון עשיר של פתרונות, החל ממגדלות פשוטות ועד לציוד משוכלל ומתוחכם שמאפשר קריאה וכתיבה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי בני אדם ועוד. ,(M.Sc.) כך אומר עדי קרמר מומחה בשיקום ראיה ירודה.
הראיה הטובה ביותר הניתנת להשגה על ידי שימוש בעדשות אופטימאליות. לאחר מכן מנסים, על ידי התאמת אביזרים אופטיים ואלקטרוניים שונים, למדוד את עוצמת ההגדלה הדרושה, על מנת לאפשר למטופל לבצע פעולות בסיסיות כגון קריאה, כתיבה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי שלטי רחוב, משחק בקלפים, נגינה ועוד. כדי לזהות בעיות שקשורות לתפקוד מחוץ לבית — סינוור, זיהוי פנים — יוצאים מהמרפאה לבדיקה בתנאי השטח האמיתיים.

לאחר התרשמות מהיכולת של המטופל להפיק תועלת מהשימוש באבזרים השונים ממליצים על המשך התוכנית השיקומית, בין אם על ידי רכישת אביזר מסוים ובין על ידי תרגול נוסף של מיומנויות שונות בבית. במידת הצורך נקבעות בדיקות נוספות על מנת למצות את כל אפשרויות השיקום.
.www.tsr-gaash.com — פרטים נוספים אפשר למצוא באתר אופטיקה געש

הכותב: עדי קרמר, M.Sc מומחה בשיקום ראיה ירודה.

חזרה לראש העמוד