פנסיה: חיים חדשים

בישראל מתגוררים כמיליון איש בגילאי 50-67. כמחצית מהם אינם מועסקים, אף ש-70% מהם היו ממשיכים לעבוד אילו היו יכולים. זאת על פי סקרים שנערכו בישראל ועל פי נתונים דומים מארה"ב. היציאה לפנסיה מלווה באופן טבעי בחששות ובקשיים רבים, שניתן ללמוד להתמודד עמם ביומיום, ובכך להקל על תהליך הפרישה ולחיות חיים מלאים גם בפרק זה של החיים. 

מה מאפיין את בני הגיל השלישי? 

• חיפוש משמעות - תוחלת החיים של בני 65+ היא עשרים שנה ויותר, מה שמותיר להם פרק זמן ניכר לבניית חזון עתידי וזמן למימושו. 

• מציאת עיסוק -  חלק לא מבוטל מן הגמלאים, מבחירה או מצורך, מחפשים קריירה או עיסוק במשרה מלאה או חלקית.

• פעילות פנאי -  במקרים רבים, האתגר הגדול שעומד היום בפני גמלאים איננו שיפור מצבם הכלכלי, אלא בניית סדר יום חדש ומספק המושתת על 

פעילויות פנאי מגוונות, במתווה אישי, זוגי ומשפחתי או חברתי המביאות לידי ביטוי את היצירתיות והערכים. 

בני הגיל השלישי עוברים אירועים משמעותיים שמשפיעים על חייהם: בהתחלה הקן המתרוקן - הילדים עוזבים את הבית, ולאחר מכן הם הופכים לסבים ומטפלים בנכדים. פעמים רבות מתווסף לכך במקביל טיפול בהורים זקנים ואולי סיעודיים. בנוסף, הזמן עושה את שלו - מורגשת ירידה בתפקודי גוף -  אנו כבר לא צעירים כפי שהיינו, לעתים דור החברים והמכרים מידלדל. עם הפרישה מחפשים קריירה חדשה או פעילויות שונות למלא את הזמן הפנוי. חיי המשפחה והזוגיות עשויים גם הם להשתנות פניהם בעקבות הפרישה.

מבחינה נפשית, הזהות האישית, לפחות זו המעוגנת בעבודה, מתערערת לחלוטין. המעמד החברתי משתנה, ועמו גם מסגרת ההשתייכות העיקרית שהיא העבודה. גם אלמנטים של ההערכה ותחושת ביטחון שהיו קשורים לתחום העיסוק משתנים.

למנף את הפרישה

אז מה צריך לעשות כדי להסתגל למצב החדש, וכיצד ניתן להפוך אותו לתקופה היצירתית והפורה בחיינו?

• לא "להיתקע" בעבר - הפרידה מן העבר היא תנאי הכרחי לצעידה לעבר העתיד. הגמלאי מעריך ומוקיר את התקופה שהייתה, מתאבל על הפרידה ממנה, שואב ממנה עוצמות ודפוסי פעילות אבל מותיר אותה אחריו בדרכו ליצירת עתיד שונה. 

• לבנות סדר יום מוגדר - לאדם עובד, עצמאי או שכיר יש סדר יום המוכתב על ידו או על ידי אחרים. לפתע פתאום, אין סדר יום. היעדר המסגרת, לצד ההנאה הראשונית עלול להיות מעיק ביותר עבור הגמלאי. במסגרת האימון הגמלאי לומד להגדיר ולבנות לעצמו סדר יום חדש, תעסוקתי או לא - המושתת על אותם דברים שהוא בוחר בהם. במסגרת זו ישנו תכנון של חיי פנאי ועיסוקי פנאי.

• להגדיר יעדים ומטרות לגבי העתיד, אם צריך - עבודה מלאה או חלקית.

• לאתגר ולבחון אמונות יסוד המקשות על המעבר לפרישה מוצלחת. האמונות הבסיסיות שלנו עשויות להיות מקדמות או מעכבות, ייתכן שהתאימו לעבר והגיע הזמן לרענן אותן. מהו אדם עובד? מה זה אדם לא עובד? מהי אחריות ומהם היבטיה הכלכליים? מה מקומו של בן הזוג ותפקידו הכלכלי וכדומה. התפיסה העצמית שלנו מוגדרת במידה רבה על ידי היבטים כלכליים וחיצוניים, ופתאום - יוק. תהליך הבחינה נותן לגיטימציה לאמונות ולפרדיגמות חדשות המתאימות למצבו החדש של הפורש ומקדמות אותו בדרכו החדשה. בתהליך זה נחשפים פעמים רבות כישורים שנותרו "חבויים"  בחיים הקודמים ועתה מקבלים הזדמנות ולגיטימציה לצוץ ולבלוט.

• לבחון את מערכות היחסים הקיימות - לאחר הפרישה נבחנות אמונות לגבי זוגיות, הנאה אישית, משפחתיות, חברות ועוד. זוגיות שבה שני בני הזוג עובדים מבוקר עד ערב שונה מזו שבה שניהם נמצאים בבית מרבית היום. זוגיות שבה הבילוי הזוגי הוא צפייה מנומנמת מול הטלוויזיה שונה מזוגיות שיש לה זמן להתפתח לכיוונים חדשים. זוגיות היא לא דבר של מה בכך, אלא מערכת, כמו זו המשפחתית המחייבת תכנון, הגדרת שאיפות ומטרות והשקעה. לצד זאת יש להוסיף את מה שהגדרנו קודם כאמונות ופרדיגמות. למשל אם תפקידו של הגבר עד כה היה לפרנס, מה תפקידו עתה כאשר פרש? תפקידה של האישה היה אולי לגדל את הילדים ולחנכם, אך מה קורה עתה כשהם בגרו ועפו מן הקן? 

באשר לחברים, אם בשנות העבודה חלק לא מבוטל מן המעגל החברתי נסמך על חברים מהעבודה, עם הפרישה, למרות השאיפה לשמור על הקשרים, מעגל החברים הולך ומידלדל ובכל מקרה מקבל צביון חדש.  מה קורה עם חברים ישנים? איך משיגים חברים חדשים? כיצד מגדירים את המעגל החברתי? מה חשיבותו ומיקומו במצב החדש?

מגשימים את החלומות שזנחנו

בעבר, לשאול גמלאי מה היה רוצה להשיג בעוד 20 שנה היה נראה קצת מוזר, אך היום זה לא המצב. הגמלאות היא הזדמנות נפלאה, להגשים את הייעוד ואת החזון שבעבר לא היה לנו זמן, כלים או רצון לשבת ולתכנן אותם. עכשיו זה בדיוק הזמן.