הי לך. אני בת 28, בזוגיות עם גבר בן 29 בשלוש וחצי שנים האחרונות. היחסים ביננו מאוד טובים, ואנחנו מאוד אוהבים- אבל סביב המין ביננו תמיד היה ויש מתח. אני ביסקסואלית כך שהרבה פעמים חשה חרדה סביב הזוגיות: האם זה הבנאדם בשבילי? האם אני לא מוותרת על יתר הדברים? ובוחנת את משיכתי אליו באיכות הסקס וההנאה שלי.
אלא- מאחר ואני הפרטנרית המינית הראשונה שלו- יש לו כבר שנים חרדה סביב הנושא: הוא נגעל מהרבה דברים כמו לרדת לי, ומרגיש במבחן כשאנו מקיימים יחסי מין. אני מרגישה שהוא לא שם (כשאני יורדת לו הוא ממש שם!) כשהוא "צריך" לגעת בי, וגם החדירה עצמה הרבה פעמים לא מרגישה לי טובה- כי הוא משתהה מאוד בשבילי, כי אני לא גומרת מהר, וחושש שאני אתלונן שלא היה לי טוב- אבל כשהוא משתהה אני מרגישה את ההשתהות, ואת החרדה: שלו ושלי- ומתקשה להינות. הוא הודה בפניי שחש חרדה סביב הסקס, והציפיות שלי. הוא יודע שאני לא מסופקת, ואילו הוא לעומתי חש מסופק.
דיברנו על יותר להפתח, אבל לשנינו קשה. שנינו חווים את זה כאשמה, ומתקשים להפוך את הסקס למשהו כיפי ולא למטלה, שלרוב מאכזבת מישהו מאיתנו.
הוא מפחד שאני אעזוב אותו על רגע המיניות ביננו, ולמרות שאני לא מאיימת חלילה, אני באמת חרדה מזה שאנחנו לא מתאימים, ומתקשה לוותר על הפנטזיה על סקס משוחרר ומהנה. אין לי הרבה ניסיון מיני אבל תמיד היה לי קושי עם זה. כך שאני לא בטוחה כמה הפנטזיה ריאלית אלא אם גם משהו בי ישתנה. אני מתחום הפסיכולוגיה כך שבאופן טבעי הצעתי ללכת לכמה פגישות של טיפול זוגי או מיני. הוא מסרב. ואני לא יודעת מה לעשות. מה דעתך???